דחיית ק"פ היות ולא הייתה הסכמת היועמ"ש לממשלה

ההחלטה בקליפת אגוז

ב"כ הקובלת שלפני הגיש קובלנה כנגד הנאשמת אריקה מזרחי ששימשה בתקופה הרלוונטית חוקרת במשטרת ישראל.  הקובלנה היא על פעולות שביצעה כנגד הגב' אתי דביר (להלן "הקובלת") בעת חקירתה.

2.        לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי הקובלנה הוגשה בניגוד לסעיף 69 לחסד"פ.  סעיף זה קובע בצורה מפורשת כי "לא תוגש קובלנה לפי סימן זה על עובד המדינה בשל מעשה שעשה תוך מילוי תפקידו, אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה".  כפי שנראה, אין מדובר בטענה מקדמית אלא בדרישת סף שאין בלעדיה.  הסכמה כזו לא ניתנה ואף הובעה התנגדות ברורה של היועץ המשפטי לקובלנה.  ממילא אין מנוס ממחיקת הקובלנה, אך כמובן תמיד פתוחים הליכים אחרים לקובל אם רצונו בכך.

ומכאן לפירוט העובדות.

תמצית הקובלנה

3.        בתאריך 5.8.2007 הוגשה לבית משפט שלום בתל אביב קובלנה פלילית כנגד הנאשמת, שוטרת במשטרת ישראל, אשר שימשה נכון למועד האירוע כחוקרת במפלג התשאול בימ"ר מחוז ירושלים (להלן: "הנאשמת"). מנימוקים של חוסר סמכות מקומית, הועבר התיק לבית משפט שלום בירושלים ביום 30.3.2008.

4.        כתב הקובלנה מייחס לנאשמת עבירות על סעיפים 379 ו - 192 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977, וכן על סעיפים 5 ו -2 ס"ק (4), (6), (7) ו- (11) לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א - 1981.

5.        בתמצית, המדובר בקובלנה שהוגשה בגין מעשי תקיפה ואלימות שביצעה הנאשמת נגד הקובלת, הגב' אתי דביר (להלן: "הקובלת") במהלך חקירה משטרתית שנערכה ביום 23.5.2002. בנוסף לטענות התקיפה, מיוחסת לנאשמת פגיעה בזכותה של הקובלת לפרטיות, איומים, וכן הוצאת לשון הרע.

6.        הקובלת נחקרה במשטרה בנוגע לפרשת "מחתרת בת עין" שארעה בשנת 2002 ובה היה חשוד בעלה.  הקובלת הייתה באותה עת עם בתה הפעוטה בת שמונה חודשים.  לטענת הקובלת, החוקרת הוציאה בכוח את התינוקת מידיה, סטרה לה בחוזקה על פניה מספר פעמים, אזקה אותה בכוח לכסאה, וצילמה אותה בוכה בכסאה כשהתינוקת בוכה על ידה (בין השאר משום שהחוקרת סירבה לתת לה להניק את התינוקת).  את התמונות מסרה לחוקרי שב"כ כדי שישתמשו בהם להפעלת לחץ על בעלה שנחקר באותה עת.   בנוסף ישנן טענות נוספות ורבות, הכל כמופיע בקובלנה.

7.        עוד צויין כי בסופו של דבר שוחררה הקובלת ללא כל ערובה, ומעולם לא הואשמה בדבר ולא הוגש כנגדה כל כתב אישום.  הדבר מוכיח לגרסת הקובלת כי מלכתחילה לא היה כנגדה דבר וכל המעשים כנגדה היו כנראה כדי להפעיל לחץ על בעלה.

הליך הדיון עד עתה

8.        היות וב"כ הקובלת ייחס חשיבות רבה להתנהלות היועץ המשפטי, נתאר את האירועים בקצרה.

-         ביום 5.6.2002 פנה ב"כ הקובלת ליועמ"ש בבקשה לקבל את הסכמתו להגשת הקובלנה בתוך 15 ימים מיום הפניה.

-         ביום 12.6.2002 השיב עו"ד נזרי, עוזר היועץ המשפטי לממשלה כי הנושא הועבר לבדיקת המחלקה לחקירות שוטרים (להלן: "מח"ש") וכי עד לסיום הבדיקה לא יוכל היועמ"ש להתייחס באופן ענייני לבקשה. כן ציין עו"ד נזרי כי פרק הזמן של 15 ימים אינו רלוונטי, הואיל והמחוקק בסעיף 69 לחסד"פ לא הגביל את היועמ"ש בזמן. 

-         בתאריך 24.5.2007, ולאחר שהסתיימה חקירת מח"ש, פנה ב"כ הקובלת בשנית ליועמ"ש לקבלת הסכמתו להגשת הקובלנה. עוד באותו היום נמסר לו כי הטיפול בבקשה הועבר ללשכת פרקליט המדינה.

-         בתאריך 20.6.2008 הודע לב"כ הקובלת על ידי הגב' אסתר טפטה מלשכת פרקליט המדינה כי קיים קושי באיתור התיק. משכך, בתאריך 28.6.2007 פנה ב"כ הקובלת בשלישית ליועמ"ש לקבלת הסכמתו להגשת הקובלנה. במכתבו הוסיף ב"כ הקובלת כי במידה ולא תתקבל כל הודעה בתוך 14 יום ממועד קבלת המכתב, תניח הקובלת כי ניתנה הסכמה להגשת הקובלנה.

-         במכתב מיום 3.7.2007 נמסר לב"כ הקובלת כי התיק הועבר לטיפול פרקליטות המדינה. ביום 5.8.2007 הוגשה הקובלנה. בסמוך לאחר מכן ביום 8.8.2007 הודיע ב"כ הקובלת ליועמ"ש על הגשת הקובלנה וציין במכתבו כי לא ניתנה כל התייחסות עניינית מפרקליט המדינה. במכתב מיום 12.8.2007 הודיעה הגב' יוניניאן, עוזרת לפרקליט המדינה, לב"כ הקובלת, כי המשנה לפרקליט המדינה, מר שי ניצן, לא מצא לנכון לאשר את הקובלנה. 

-         ביום 5.9.2007 פנה ב"כ הקובלת במכתב ליועמ"ש וטען כנגד מכתבה של הגב' יוניניאן הנ"ל. למכתב זה השיבה הגב' יוניניאן עצמה ביום 24.10.2007 ובו חזרה על העמדה כי הקובלנה הוגשה ללא הסכמת היועמ"ש ומשכך דינה להימחק.

-         בתאריך 20.5.2008 הוגשה לבית המשפט הודעה מטעם פרקליטות מחוז ירושלים ולפיה בהתאם לסמכותו לפי הוראת סעיף 69 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב - 1982, דחה היועץ המשפטי לממשלה את בקשת הקובלת להגשת הקובלנה כבר בתאריך 12.8.2007. דחייה זו אושרה כאמור מחדש ביום 24.10.2007, עת ערר ב"כ הקובלת על ההחלטה.